הציעו לו להופיע כליצן. פַּסְפַּרְטוּ הסכים. הוא היה חייב לשרוד. הוא לבש תלבושת ועשה להטוטים מצחיקים. בזמן המופע פַּסְפַּרְטוּ ראה את פוֹג ואַאוּדָה בקהל. הוא שמח וצעק אליהם. פוֹג זיהה את משרתו. הוא הציל את פַּסְפַּרְטוּ ולקח אותו. עכשיו הם שוב ביחד.
פוֹג קנה כרטיסים לאונייה לסן-פרנסיסקו. הם הפליגו באוקיינוס השקט. לפעמים היה מזג אוויר סוער. אַאוּדָה דאגה. פוֹג אמר שהכול בסדר, האונייה חזקה. פַּסְפַּרְטוּ שמח שהוא שוב עם האדון שלו. הוא סיפר על מעללי פיקס. פוֹג הקשיב בשקט. הוא לא האמין שמישהו מנסה לפגוע בו בכוונה. אך פוֹג לא בזבז זמן על כעס. הוא חשב רק על לוח הזמנים. בסוף הם הגיעו לאמריקה. הם ירדו בסן-פרנסיסקו.
באמריקה החיים שונים. פוֹג, פַּסְפַּרְטוּ ואַאוּדָה ראו רחובות גדולים, פרסומות, עמודי טלגרף, חנויות. הם קנו כרטיסים לרכבת לניו-יורק. פיקס עדיין עקב אחריהם אבל שמר מרחק. הרכבת נסעה בשטח גדול: הרים ומישורים. הנוסעים הסתכלו מהחלון. הם ראו ביזונים, עדרי פרות וכפרים של אינדיאנים. בדרך הפכו פוֹג ופַּסְפַּרְטוּ לעדים לאירוע מסוכן. הרכבת הותקפה על ידי אינדיאנים משבט סוּ. התחילה מלחמה מסוכנת. אחד האינדיאנים חטף את פַּסְפַּרְטוּ וכמה נוסעים. פוֹג לא יכול היה לנטוש את חברו. הוא ועוד אמיצים יצאו לעזור. הם הבריחו את האינדיאנים. פַּסְפַּרְטוּ ניצל. אבל הרכבת איבדה זמן. פוֹג דאג שיאחר לאונייה בניו-יורק.
אחרי שהמשיכו בנסיעה, הרכבת נעצרה בגלל תקלה בגשר. היה צריך למצוא דרך אחרת להגיע לניו-יורק. פוֹג שכר מזחלות עם מפרש. זה היה כלי תחבורה מוזר. אבל על השלג הן גלשו מהר. פוֹג, פַּסְפַּרְטוּ ואַאוּדָה נסעו במזחלות האלה. היה קר והרוח נשבה, אבל הם לא נכנעו. פיקס, אף שעקב אחריהם, נאלץ לנסוע גם הוא. הם הגיעו לרכבת אחרת. אחר כך המשיכו לנסוע ברכבת. לבסוף הגיעו לניו-יורק. אבל האונייה לאנגליה כבר הפליגה. פוֹג ניסה למצוא אונייה אחרת. הוא מצא ספינה לבורדו(צרפת). פוֹג החליט להפליג לצרפת ומשם לנסוע ללונדון. אבל בדרך שינה פוֹג כיוון. הוא שיחד את הקפטן להפליג לליברפול. הצוות כעס, אבל פוֹג שילם הרבה. פַּסְפַּרְטוּ עזר בהפעלת הספינה. פיקס היה גם על הסיפון, וכבר ניסה למצוא עילה למעצר.
הספינה סבלה מחוסר בפחם. פַּסְפַּרְטוּ ופוֹג החליטו לשרוף חלקים מעץ הספינה בשביל קיטור. הם הקריבו חלק מהסיפון וקירות פנימיים. העיקר היה להגיע לאנגליה בזמן. בסוף הם ראו את החוף. הם עגנו בליברפול. פוֹג היה מאושר. הוא כמעט הספיק. אבל לפתע פיקס הציג צו מעצר ועצר את פוֹג. פוֹג לא התנגד. הוא הלך בשקט למשטרה. שם התברר שהפושע האמיתי כבר נתפס. פוֹג שוחרר. אבל הוא איבד שעות יקרות. פוֹג היה עצוב. הוא חשב שלא יספיק בשמונים יום. הוא, אַאוּדָה ופַּסְפַּרְטוּ עלו על רכבת ללונדון. בדרך פוֹג לא דיבר. הוא היה מאוד מדוכדך. כשהגיע ללונדון, הוא חשב שאיחר ביום. הוא חשב שהפסיד בהתערבות.
פוֹג חזר לביתו. הוא היה מיואש. הוא חשב על החובות שלו ועל הפגיעה בשמו הטוב. אַאוּדָה עודדה אותו. היא אמרה שהיא מודה לו שהציל אותה ותמך בה. היא הציעה לו להינשא לה. פוֹג היה נבוך, אבל הסכים. פַּסְפַּרְטוּ הלך לכומר לארגן חתונה. אבל בדרך גילה פַּסְפַּרְטוּ שהיום שבת ולא ראשון. התברר שפוֹג נסע מזרחה, והרווח "יום אחד".
בגלל שינוי אזורי הזמן והמסע סביב העולם הוא חזר מוקדם ביום. פַּסְפַּרְטוּ הופתע ושמח. הוא רץ מיד לפוֹג. הוא צעק: "אנחנו עוד מספיקים!" פוֹג לא הבין בהתחלה. אבל פַּסְפַּרְטוּ הסביר. פוֹג הזמין במהירות מונית, עלה עם אַאוּדָה ונסע למועדון. שם החברים חיכו בשעה שנקבעה. הם חשבו שפוֹג מאחר. פתאום הדלת נפתחה, ופוֹג נכנס. כולם נדהמו. הוא הגיע בדיוק בזמן. השעון צלצל והכריז על השעה. פוֹג ניצח בהתערבות.
אנשי המועדון לא יכלו להאמין לעיניהם. הם הודו בניצחון של פוֹג. הוא קיבל את הכסף. אבל פוֹג לא התפאר. הוא נראה רגוע, כרגיל. הוא הודה לג'נטלמנים על משחק הוגן. אחר כך חזר לביתו. הוא הבין שהמסע סביב העולם הביא לו לא רק ניצחון, אלא גם חברות, אהבה וחוויות חדשות. הוא התחתן עם אַאוּדָה. פַּסְפַּרְטוּ נשאר משרתו וחברו. הם נזכרו בכל ההרפתקאות: איך נסעו בהודו על פיל, איך הצילו את אַאוּדָה, איך שטו בים וסבלו מסערות, איך חצו את אמריקה ברכבת ובמזחלות, איך נלחמו באינדיאנים, איך שרפו את הספינה בשביל קיטור. הכול נראה כמו חלום. אבל זה היה אמיתי.
פִילְיאָס פוֹג עכשיו היה מאושר. הוא הכיר את העולם, את יופיו ואת הסכנות שבו. הוא הוכיח שאפשר להקיף את כדור הארץ בשמונים יום. פַּסְפַּרְטוּ נעשה אדם אמיץ, שראה ארצות, תרבויות ומנהגים חדשים. אַאוּדָה מצאה משפחה והגנה. פיקס הבין שטעה. הוא התנצל בפני פוֹג. אבל פוֹג לא כעס. הוא סלח לו ברוחב לב.
כך הסתיימה הסיפור המופלא על פִילְיאָס פוֹג ופַּסְפַּרְטוּ שסבבו את העולם. הם עברו מכשולים והצליחו לעמוד בזמנים. בהתחלה אף אחד לא האמין שפוֹג יצליח. החברים במועדון לעגו לו. אבל פוֹג הראה שכוח רצון, דיוק, אומץ ואמונה בקִדמה יכולים להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. הוא לא היה גיבור במקרה. הוא תכנן כל שלב, לקח כסף ותוכנית. הוא ידע שיכולות להיות בעיות, אבל לא פחד. בנוסף היה לו משרת נאמן, פַּסְפַּרְטוּ. אַאוּדָה הפכה שותפה וידידה בסוף המסע. הם חזרו ללונדון עם קצת יותר כסף ועם הרבה יותר אושר.
השכנים והמכרים דיברו זמן רב על המסע הזה. הם סיפרו על הפיל בהודו, על הסערה באונייה, על הרכבת שנתקעה על הפסים. כולם התפעלו מאומץ הלב של פוֹג ופַּסְפַּרְטוּ. ילדים חלמו גם הם להקיף את העולם. אנשים התחילו להאמין בנפלאות המדע והטכנולוגיה. הם חשבו שאפשר לעבור מרחקים עצומים בזמן קצר. המסע סביב העולם של פוֹג הראה שהכול אפשרי אם עוקבים אחרי לוח זמנים ולא חוששים לסכן.
פִילְיאָס פוֹג לא זכה רק בכסף מההתערבות. הוא זכה בחיים חדשים ובאהבה. הבית שלו בלונדון כבר לא נראה כל כך בודד. אַאוּדָה הייתה לצדו. פַּסְפַּרְטוּ שמח להביא תה וסיפר איך פעם נרדם בבית עישון אופיום בהונג קונג. הם צחקו על הפחדים והדאגות. החיים של פוֹג נעשו חמימים ומעניינים יותר. הוא הבין שהעיקר במסע אינו רק הניצחון בזמן, אלא גם חברים, אושר ומעשים טובים.
שנים אחר כך קראו אנשים על המסע של פוֹג והתפלאו מהדיוק שלו. היו כאלה שחשבו שיש לו כוחות קסם. אבל פוֹג אמר שהוא פשוט השתמש בתחבורה מודרנית. הוא האמין באוניות קיטור, רכבות וטלגרף. הוא לא פחד לשנות נתיב או לעזוב ספינה אם צריך. הוא היה גמיש ונחוש. הוא ידע שזמן הוא אוצר. פַּסְפַּרְטוּ למד ממנו דיוק ורוגע. וגם למד לב חם ורצון לעזור. כי בלי להציל את אַאוּדָה, אולי הנסיעה הייתה קלה יותר, אבל פוֹג לא
היה יכול לעזוב אותה לגורלה.
כך פוֹג הצליח לנצח וגם לקבל כבוד מכל לונדון. הוא חזר בזמן, למרות שכמעט ויתר. אַאוּדָה ופַּסְפַּרְטוּ נהיו המשפחה שלו. סיפור המסע עבר מפה לאוזן. כולם סיפרו איך הצילו את אַאוּדָה במקדש, על הקרב עם האינדיאנים, על המזחלות בשלג ועל הספינה שנשרפה בשביל קיטור. כל חלק במסע היה צעד קטן להצלחה גדולה. בסוף הגיעו ללונדון, ופתחו את דלת המועדון בשנייה האחרונה.
כך נהייתה "הקפת העולם" בשמונים יום למציאות. פִילְיאָס פוֹג הוכיח שאומץ, היגיון וטוב לב יכולים להתגבר על קשיים. פַּסְפַּרְטוּ היה חבר נאמן ועוזר בכל ההרפתקאות. אַאוּדָה זכתה בחיים חדשים ומשפחה חדשה. פיקס הבין שטעה, אבל גם המעשים שלו השפיעו על הסיפור. בגלל מעצרו של פוֹג כמעט איחר, אבל בכל זאת הספיק. עכשיו כולם בלונדון הכירו את שמו של פוֹג. איש לא לעג לרעיונות שלו. כיבדו אותו וקראו לו גיבור. אבל פוֹג נשאר צנוע. הוא אמר שהוא רק עשה את מה שהבטיח.